ספטמבר 2024 - עדכון: האתר MidEastTruth.com מציין 23 שנות פעילות!

טקסט שכתבתי ב-2014, לכבוד שנת בר המצווה של האתר.


גרסה אנגלית - An English Version

האתר MidEastTruth.com - ההתחלה והשנים הראשונות



ליאור בן-עמי
ה-5 בספטמבר 2014


13 השנים הראשונות

האתר MidEastTruth.com חוגג בר מצווה. לרגל המאורע, החלטתי להעלות על הכתב את סיפור הקמתו ואת ציוני הדרך בתולדותיו. מוזר לי לכתוב על האתר שהקמתי. למרות כל השנים מאז הקמתו, רבים ממכרי, ואף כמה מחברי, לא יודעים על הקשר שלי לאתר, אבל זהו מאורע מיוחד.

לפני סיפור הקמת האתר ואזכור כמה קמפיינים מוצלחים ביוזמתו, הייתי רוצה לעדכן אתכם שסרטון שיצרנו במאי 2014, בשם "Where is the REAL Apartheid in the Middle East" הפך לפופולארי במיוחד, עם 165,000 צפיות ב-YouTube בשבועיים הראשונים להעלתו, ולמעלה ממיליון צפיות עד כה, ביוטיוב בלבד, למרות שהוגבל לצפייה למבוגרים בלבד (!and counting).
עדכון: כבר למעלה ממיליון וארבע מאות אלף צפיות רק ביוטיוב (אוגוסט 2016).
תודה לכולכם על הצפייה והשיתוף! הסרטון אוזכר ושותף גם בתכניתו של הפרשן ומגיש הטלויזיה והרדיו הפופולארי, גלן בק.

עדכון: לאחר שהיה ביוטיוב קרוב ל-3.5 שנים ונצפה למעלה מ-1.6 מיליון פעמים, הוסר הסרטון שלנו, "Where is the REAL Apartheid in the Middle East". אנשי יוטיוב הסירו את הסרטון באופן שרירותי, ללא הסבר, ומבלי לאפשר דיאלוג עם אדם אמיתי. פרטים נוספים, כאן.

* * *

קיצור תולדות האתר:

הכל החל בקיץ 2001. הימים ימי האינתיפדה השניה שהחלה על רקע כישלון השיחות בקמפ דיוויד 2000. ערפאת דחה את הצעת קלינטון, אך למרות עובדה זו, ישראל הותקפה קשות בתקשורת הבינלאומית והואשמה בכישלון השיחות ואפילו בסיבות לאינתיפדה.

שנה קודם לכן הגעתי למונטריאול עם רעייתי, נינה, לרגל שליחותה שם, מטעם משרד החוץ. האופטימיות בקיץ 2000 היתה גדולה. קיוויתי, כאיש שמאל שמאמין בפתרון של שתי מדינות, שהנה, אנו מגיעים להסכם המיוחל. אהוד ברק היה ראש הממשלה הראשון שהסכים למדינה פלסטינית על רוב רובו של השטח עליו ישראל השתלטה ב-1967. בקמפ דיוויד 2000 ייצגה את ישראל נבחרת החלומות של השמאל הישראלי אי פעם (בעמדת הנהגה): יוסי ביילין, יוסי שריד, שלמה בן-עמי, שמעון פרס, שהשתתף בדיונים, ואחרים. קשה לחשוב על משלחת מו"מ מתונה ופשרנית יותר.

למרבה הצער, ערפאת אמר "לא" רבתי להצעת קלינטון, מבלי שנתן הצעה נגדית, ופתח באינתיפדה רצחנית ברחובות ישראל, שלימים התברר שהיתה מתוכננת מראש.

בחודשים הבאים ראיתי, ממקור ראשון, כמה אפקטיבית התעמולה הפלסטינית בתקשורת ובקמפוסים, בארה"ב וקנדה, וכיצד שקרים מוחלטים, כמו גם חצאי אמיתות, מתקבלים אצל קהלים רבים כעובדות. ברשת, המצב היה קשה אף יותר. אינספור אתרים, סרטונים ומצגות שמציגים רק את הצד הפלסטיני ושמאשמים את ישראל בכישלון המו"מ לשלום, למרות הצעותיו הנדיבות של ברק, צצו כפיטריות אחרי הגשם. הצד הישראלי נותר כמעט ללא תגובה.

הרגשתי צורך לעשות משהו, ולו קטן, כדי להוציא לאור את האמת על הסכסוך. יצרתי מצגת שמציגה את עמדת ישראל ואת הרקע ההיסטורי לסכסוך (גרסה שעודכנה לאחר ה-11 בספטמבר נמצאת כאן). שלחתי את המצגת לרשימת חברי האימייל שלי וקיוויתי שמישהו ימצא בה עניין וישתף אותה. למרות שידעתי עד כמה קיים צימאון לחומרים פרו ישראלים ברשת, התוצאה הדהימה אותי: לא עברו שבועיים משליחת המצגת וקיבלתי למעלה מ-800 אימיילים, מלמעלה מ-30 מדינות - זה היה, כזכור, שנים לפני ימי הרשתות החברתיות. המסר המרכזי שקיבלתי היה "סוף סוף חומר שמראה את הצד של ישראל בעימות ואת העובדות כפי שהן" ואליו התלוותה השאלה, "היכן אפשר למצוא חומרים דומים נוספים והאם קיים אתר שמרכז אותם?"

החלטתי להרים את הכפפה. כמתכנת ומנהל מערכות מחשוב במקצועי, היה לי את הידע. מכיוון שבאותה העת הייתי מרותק לכסא גלגלים ועבדתי בחצי משרה, היה לי את הזמן. יצרתי קשר עם מס' פרופסורים שמתמחים בסכסוך במז"ת, סטודנטים בארגונים יהודיים, עיתונאים וקריקטוריסטים מארה"ב, קנדה, בריטניה וישראל. התחלתי לרכז חומרים ממתנדבים ובספטמבר 2001, קם האתר - כשבוע לפני פיגועי ה-11 בספטמבר וועידת דרבן הראשונה שנודעה לשימצה.

האתר זכה לאלפי ביקורים מדי יום, מכל העולם, כולל העולם הערבי. פרסמתי מצגות נוספות, סרטונים, קריקטורות ומאמרים. לרשימת התפוצה הפעילה של האתר נרשמו אלפי מנויים, שקיבלו מאמרים וחומרים לתיבת האימייל שלהם. מתנדבים, כולל נוצרים ומוסלמים, תרגמו את המצגות שלנו לשפות נוספות - צרפתית, ספרדית, רוסית ועוד. כל זה קרה ללא כל תקציב או פרסום. רק שיתוף מפה לאוזן!

מכיוון שכאמור לא היה לי כל תקציב וכל העבודה נעשתה בהתנדבות, בימיו הראשונים אוכסן האתר בשירות חינמי (Geocities ז"ל). חודשים ספורים מאוחר יותר, אדם בשם משה סמבול שאהב את תכני האתר, הציע לנו, בנדיבותו, שירותי אכסון ללא תשלום. האתר זכה לדומיין משלו, ומעט לאחר מכן - עקב הפופולאריות ןהעומס - עבר לשירות אכסון בתשלום. בזכות תרומות של הקוראים, הצלחתי לקיים את האתר, ואני גאה על קיומו עד היום.

* * *

לאורך השנים, MidEastTruth.com, בסיוע מתנדבים, מנויים וקוראים, נהנה מהצלחה בקמפיינים שונים נגד אתרים וחברות שהפלו את ישראל לרעה.

הקמפיין הראשון שלנו היה נגד אתר MSNBC בשפה הערבית, שכלל את "פלסטין" ברשימת המדינות הערביות, אך השמיט את ישראל ממפת האזור. שלחנו אימייל לרשימת התפוצה שלנו וביקשנו מהמנויים שלנו לכתוב ל-MSNBC. אחראי התלונות של הערוץ כתב שהם קיבלו עשרות פניות ממנויי MidEastTruth.com וביצעו תיקון באתר. כמובן שהאזכור באתר הפופולארי של ערוץ MSNBC הביא לנו קהל גולשים רב.

קמפיין דומה שהרמנו היה נגד חברת סמסונג, שנמנעה מלכלול את ישראל במפה של המזרח התיכון באתרה - זאת למרות שמוצריה משווקים בישראל ואף יש לה מרכז פיתוח במדינה. שוב קראנו למנויים לפעול, והסיפור סוקר באתר הג'רוזלם פוסט ע"י מייקל פרוינד. סמסונג קיבלה מאות מכתבים בעקבות הפרסום והעלתה מפה חדשה.

דוגמה נוספת היא האולימפיאדה ב-2004, שהתקיימה ביוון. באתר האולימפיאדה הופיעה ישראל ללא עיר בירה, כשירושלים מופיעה כעיר הבירה של "פלסטין". ביקשנו מקוראי ומנויי האתר לפעול מול הועד האולימפי, והקמפיין זכה לפרסום רב בעיתונים ואתרים בעולם, עד שהפרטים באתר האולימפיאדה תוקנו וירושלים הופיעה כבירת ישראל.

* * *

כשאני מביט אחורה ב-13 שנות פעילות האתר, יש אנקדוטות וסיפורים רבים לספר. על מנת להמחיש כמה היתה הזירה המקוונת מופקרת לתעמולה פלסטינית חד-צדדית וכמה חסר היה בה אתר שיראה את הצד הישראלי, אציג 3 דוגמאות (מני רבות):

1. הארגון הגדול והחשוב StandWithUs הוקם גם הוא ב-2001. מייסדת הארגון, רוז רותשטיין, החליטה להקים אותו כי גם היא ראתה כמה חד-צדדית היתה התקשורת בארה"ב נגד ישראל וכמה הכרחי היה להקים ארגון שיציג את הצד הישראלי. באותם ימים, היה לארגון הצעיר אתר סטטי לחלוטין, שכלל בעיקר דפי מידע על הארגון ומטרותיו.
כשרוז רותשטיין רצתה להציג ברשת סרטון אנטישמי ששודר בערוץ הטלוויזיה הרשמי של אבו דאבי, בו נראה שחקן שמגלם את אריאל שרון ז"ל "שותה דם של ערבים", היא שלחה אותו אלי, על קלטת VHS, והעלינו אותו לאתר שלנו. MidEastTruth.com היה באותם ימים האתר היחיד שהציג סרטונים מהצד הישראלי - כ-4 שנים לפני הקמת יוטיוב, שנים לפני האתר החשוב והמצוין Palestinian Media Watch, שכבר היה קיים באותה העת, אך כלל רק מלל.
בנוסף, הפצנו חומרים של StandWithUs וקראנו למנויים ולקוראים שלנו לתמוך בארגון.
כשאני רואה היום איזה ארגון ענק וחשוב הפך StandWithUs להיות, בהנהגתה הנפלאה של רוז רותשטיין, אני לא יכול אלא להיות גאה על הסיוע הצנוע של MidEastTruth לארגון בתחילת דרכו.

2. עוד אחד מהאתרים החשובים ביותר בזירה כיום הוא האתר של ארגון MEMRI, שמציג לעולם כולו תרגומים מהעיתונות ומערוצי הטלוויזיה במדינות ערב ובאיראן. אי אפשר להפריז בחשיבות החומרים שמביא אתר MEMRI, שתורמים להבנה את העולם הערבי-מוסלמי ומה שמעסיק אותו. בשנים הראשונות לקיומו, היו באתר MEMRI אך ורק תרגומים של טקסטים מהעיתונות הכתובה. כשהם החליטו להעלות גם קטעי וידאו מהתקשורת הערבית, הם פנו בין היתר גם אלינו על מנת שנייעץ להם בעניין. היום, כשבערוץ היוטיוב של MEMRI קיימים למעלה מ-1,000 סרטונים ועשרות אלפי מנויים, זה בלתי נתפס.

3. אולי הדוגמה המובהקת ובאותו הזמן המטרידה ביותר: כשנה לאחר שהקמתי את האתר, היינו, המתנדבים והקוראים, צמאים לחומרים חדשים. ידענו שמחלקת ההסברה של משרד החוץ הישראלי החלה במשלוח של חומרי הסברה על תקליטורים, לנציגויות ולארגונים תומכים בעולם. מכיוון שבאותם ימים אינטרנט מהיר היה נדיר יחסית, אנשי משרד החוץ החליטו לא להעלות חומרים לרשת ובהשקעה כספית ניכרת, נצרבו אלפי (אם לא יותר) תקליטורים, שכללו גם עטיפות מהודרות. חיכינו בקוצר רוח לתקליטור הראשון שהגיע מהארץ, וכשהוא הגיע מה רבה היתה ההפתעה למצוא בו שלושה סרטונים וארבע מצגות - שתיים מהן מצגות שלנו! מצד אחד היתה על כך גאווה רבה: הנה, גם במשרד החוץ אהבו את המצגות שלנו וחשבו שהן מועילות ואפקטיביות, עד כדי כך שהם מפיצים אותם בעולם ונותנים קרדיט מלא ל-MidEastTruth.com. מצד שני היתה אכזבה על כך שמשרד החוץ עדיין לא נכנס למלחמה המקוונת במלוא כוחו וכליו.

* * *

MidEastTruth.com וחומרים שהופיעו בו זכו לאזכורים רבים בתקשורת, בישראל ובארה"ב, כולל בתכניתו של מגיש הטלוויזיה והרדיו והעיתונאי הסופר-פופולארי, גלן בק, מהעיתונאי החשוב בן-דרור ימיני, לשעבר מ"מעריב" (היום ב"ידיעות אחרונות"), שתרגומים לעברית של מאמריו פוקחי העיניים מופיעים באתרנו, באתרים בעברית ynet ,nrg, INN ,באתרים של הג'רוזלם פוסט וב-MSNBC כאמור, כמו גם באתרים נוספים. ב-2003 הופיע בשבועון היהודי הנפוץ בקנדה, ה-Jewish Tribune, ראיון עמי, בו סיפרתי על הקמת האתר ופעילותיו. בראיון כונה האתר "one of the leading pro-Israeli websites on the net".

מצגת גדולה ומקיפה שפרסמנו על האו"ם ב-2004, זכתה לפופולריות רבה, אוזכרה בתקשורת ופורסמה באתר Human Rights Voices של פרופ' אן בייפסקי, אולי האדם שעשה יותר מכל על מנת להציג את המוסר הכפול והבעייתיות המובנית באו"ם. שגרירויות ישראל בעולם הפיצו פרסומים שלנו, כמו גם המרכז למורשת המודיעין של ישראל.

* * *

בעשור האחרון קמו עשרות ארגונים ואתרים פרו-ישראלים גדולים. הרשת כבר מזמן לא מופקרת לתעמולה פרו-פלסטינית חד-צדדית, אבל עדיין קיימת הרבה עבודה מול כוחות שמנסים להשחיר ולהכפיש את ישראל באופן קבוע, במיוחד פעילי ה-BDS. אני ממשיך כמיטב יכולתי, עם סיוע ממתנדבים וכותבים, להציג את הצד הישראלי, להביא עובדות אמיתיות ולהלחם בשקרים ובסילופים. רשימת התפוצה שלנו כוללת היום למעלה מ-7,000 מנויים, עמודי הפייסבוק, הטוויטר ויוטיוב שלנו גדלים בהתמדה, למרות שנכנסנו לרשתות החברתיות באיחור ניכר.

אם אתם מוצאים עניין במה שאנו שולחים ומפרסמים, אנא שקלו לסייע - שתפו פוסטים, ספרו לחברים על האתר, שלחו אלינו חומרים ואם יש בידיכם, כל תרומה תתקבל בברכה ותסייע לנו רבות. אני מקווה להמשיך להפעיל את האתר עוד שנים רבות.

לסיכום אני רוצה להודות לכל מי שסייע ותמך באתר, מיום הקמתו. תודה לכל האנשים הנפלאים ששלחו חומרים ואישרו לנו לפרסם את דבריהם: פרופ' גיל טרוי, העיתונאי והפובליציסט בן-דרור ימיני, פרופ' אן בייפסקי, פרופ' דניאל פייפס, מייקל פרוינד מהג'רוזלם פוסט, ד"ר ג'רלד הוניגמן, נעמי רגן, בארי שו, הקריקטוריסטים יעקב קירשן, ג'ף קוטרבה, רוברט אריאיל, Cox and Forkum, בוב גוראל, כריס בריט, אדוארד מרגוליס ונח קרייסי, דיוויד בארט שסייע רבות בניהול הפורום של האתר במשך השנים, ועוד רבים אחרים.

13 שנים הן זמן ארוך יחסית. מאז ההקמה של MidEastTruth.com נולדו לרעייתי ולי שלוש בנות מתוקות ששינו את חיינו. בנוסף עברנו בין 4 מדינות (ב-4 יבשות שונות) ושינינו עבודות. איך שהזמן רץ . . .

אחרונה חביבה - ברצוני להודות מקרב לבי לרעייתי המדהימה והחצי הטוב יותר שלי (באנגלית זה נשמע יותר טוב), נינה, שמשרתת היום כשגרירת ישראל באורוגוואי, על כל התמיכה והסבלנות.

עדכון (אוגוסט 2018): חזרנו הביתה לישראל!

תודה רבה לכולכם!

ליאור בן-עמי
MidEastTruth.com